״מי את?״ שאל אלכסיי בהפתעה.
״שמי ורה. הכרתי את אביך הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב. אתה חייב לדעת את האמת על המשפחה שלך״.
האישה מסרה לו גם פתק קטן שעליו הייתה כתובת,
והתרחקה לפני שהספיק לשאול שאלות נוספות.
באותו ערב נסע אלכסיי לכתובת שהופיעה בפתק. בבית ישן הוא מצא תא סודי קטן, שאותו פתח בעזרת המפתח שקיבל. בפנים היו מסמכים, דרכונים ישנים על שם אחר, תמונות ותעודת לידה של ילדה בשם סופיה.
אלכסיי היה מבולבל. מדוע אביו שמר מסמכים של אדם זר? ומדוע באחת התמונות הוא זיהה את אביו עומד לצד אישה צעירה וילדה קטנה?
למחרת הוא הצליח לאתר את סופיה.
כשהאישה ראתה את אלכסיי, פניה החווירו.
״ידעתי שיום אחד תגיע״, אמרה.
התברר שסופיה הייתה בתו הביולוגית של אביו מקשר קודם. במשך שנים רבות אביו הסתיר ממשפחתו את החלק הזה בחייו.
אבל זו לא הייתה התגלית היחידה.
סופיה הוציאה ממגירה תמונה נוספת. בתמונה הופיעו שלושה ילדים, ואחד מהם נראה כמעט זהה לאלכסיי.
״לא היינו רק שנינו״, אמרה. ״היה לנו עוד אח או אחות. אבל אף אחד לא הסכים לספר לנו מה קרה לו״.
אלכסיי הרגיש שעולמו מתמוטט. ואז סופיה הראתה לו מסמך נוסף.
זו הייתה תעודת הפטירה של אמו.
אלכסיי הביט בתאריך. לפי המסמך, אמו נפטרה עשר שנים מוקדם יותר מכפי שזכר.
״זה בלתי אפשרי. אמא שלי הייתה בחיים שנים רבות לאחר מכן״, לחש.
סופיה הביטה ישר לתוך עיניו.
״אלכסיי, אמא שלך לא מתה. לפני עשר שנים קברנו אישה אחרת״.
באותו רגע הטלפון של אלכסיי רטט. הוא קיבל הודעה ממספר לא מוכר:
״אם אתה רוצה לדעת את האמת, אל תסמוך על אף אחד מבני המשפחה. אפילו לא על אלה שטוענים שהם אוהבים אותך״.
אלכסיי הביט שוב בתמונה. בפעם הראשונה הוא הבין שמותו של אביו אולי היה רק תחילתו של סיפור
